כמיטב המסורת, רגע לפני הסוף אני כותב למה כדאי להצביע ולמה לא כדאי להצביע לכל אחד מהעולים לגמר. וכמובן, מה סדר היציאה הרצוי והצפוי.
טליה לא רוצה ולא רצתה זוגיות בבית האח, אבל היא פלרטטנית באופיה (שזו לא מילת גנאי!) ולא באמת יודעת להגיד סטופ ואז להתרחק. שחף, מהצד השני, גם לא רצה זוגיות בבית האח אבל לאט לאט הוא נפתח לרעיון וכרגע הוא ממש רוצה. וגם, אומרים שלום לקאזם (והללויה) ותוהים לגבי כמות ההדחות הגורפות.
לכאורה, אני יכול לתאר לעצמי מצב שבו שחף, שבוודאי ראה את העונות הקודמות, למד שרומנים לא נשארים מעניינים לאורך זמן ולכן תכנן מראש להשאיר את האופציה הזאת פתוחה לחודש האחרון כדי שעדיין יהיה זמן לפתח אותה, אבל בלי שזה יגיע לידי מיצוי לפני סוף העונה.
בעונה הזאת הדיירים מהכניסה השנייה לא הצליחו ליצור שום רושם רציני מאז שנכנסו. נראה שאפילו ההפקה העונה החליטה שזה לא עובד וסידרו לנו שבוע עם 4 הדחות (שאם תהיינה גורפות, סביר להניח שהחדשים יצאו כפי שנכנסו... חוץ מדרור שאשכרה יצא מהדלת).
תנועת מועל יד שנעשתה כבדיחה או כאמצעי להעביר ביקורת, אין דינה כתנועת מועל יד שנעשתה בכוונה לקדם את ערכי הנאציזם. התייחסות לעצם התנועה בלי ההקשר שממנו היא נבעה, זה פופוליסטי, טהרני ורידוד של השיח על השואה עד לכדי זילות.
לדחוף למישהו אוכל לפה כנגד רצונו זו אלימות לכל דבר ואני מגנה אותה. אבל אי אפשר להתייחס למקרה הזה בלי לראות את ההתעללות והאלימות שמגיעה גם מהצד השני.
4 תוכניות בשבוע. כשחשבתי שאחזור לכתוב על האח הגדול לא הייתי מוכן לדבר כזה. אז איך כותבים פוסט אחד על דברים שקרו במשך חודש שלם?
אני רוצה לדבר רגע על הזילות שעושים למושג "משימה סודית" בעונות האחרונות ואיך מעונה לעונה המילה "סודית" הולכת ומאבדת מהערך שלה.