אני לא מבין למה הדיירים בבית האח הגדול לוקחים כל כך ברצינות את כל מה שצועקים להם מעבר לחומה. קחו אותי לדוגמה, יום אחד ישבתי בחצר של הבית ופתאום שמעתי מאחורי הגדר "אחורה, אחורה. יש לך עוד!! סע סע". לרגע חשבתי לקחת את זה ללב ולכתוב פוסט שלם על מה לעזאזל הם חושבים כשהם אומרים לאדם נטול גלגלים לנסוע אחורה ואיזה חצופים ולמה השכנים שלי לא באים ומעודדים אותי אחרי זה. אבל אז הבנתי שזה בטח איזה בן אדם משועמם שמחליט להתערב לי בחיים, אז בכוונה הלכתי קדימה לכתוב את הפוסט הזה. יאללה חיוביים.
לא פייבוריטית
זה קרה כבר בפרק הקודם אבל רציתי לתת לה עוד שבוע של הזדמנות. היא לא ניצלה אותו ושני מבחינתי ירדה מגדולתה וכבר לא הפייבוריטית של הבלוג (מה שאומר שהבלוג הזה כרגע לחלוטין חסר פייבוריט). אני עדיין מחבב את שני אבל אני לא יכול להתעלם מזה שהיא בכוח מכניסה את עצמה למצבים שהיא נפגעת בהם. אחת הסיבות שמאוד חיבבתי אותה הייתה הטענה שלה בתעודת הזהות שהיא לא מהבחורות הקנאיות שיעשו לבן הזוג שלהם מהומה בכל פעם שיסתכל לכיוון אחר. זה הוכח כלא נכון עוד כשהייתה עם דן ואחרי שהם נפרדו זה הפך ממבטי קנאה לאובססיה.
אם זה היה מסתכם בדן ואורנה הייתי אולי מגדיר את זה כהתאהבות, כי כשמתאהבים ההיגיון פורח החוצה. אבל זה חוזר על עצמו גם עם אנשים אחרים. בפרק הזה בלט במיוחד הקטע עם אביחי שלא רצה להיכנס איתה לעימות אבל היא כפתה את זה עליו בגלל ששמעה שאולי אמר עליה משהו כשהיא לא הייתה בסביבה. כאשר בלית ברירה הוא שטח בפניה את מה שמפריע לו בהתנהלות שלה היא עשתה פרצוף של מקבלת אבל בפועל היא תייגה את זה כעוד נושא שבגללו היא תבכה מאוחר יותר ותנסה להשיג תשומת לב מהאנשים שכרגע היא "בסדר" איתם.
הבעיה העיקרית של שני היא שהיא לא יודעת לשחרר. כשקורה משהו שלא מוצא חן בעיניה, אפילו הכי קטן ולא משמעותי, במקום לשכוח ממנו אחרי רגע או יום או שבוע, היא ממשיכה ודשה וחושבת עליו שוב ושוב ותוך כדי כך מעצימה אותו ואת המשמעות שלו בעיניה. מילה אחת שמישהו אמר לה לא במקום (מבחינתה), תהפוך אחרי שעה בראש שלה לכך שאותו אדם עושה לה דווקא ואחרי יומיים היא תהיה בטוחה שאותו אדם שונא אותה. ואולי בגלל זה היא אנשים רואים אותה כחופרת. כי היא חייבת להרגיש שהיא סגרה עניין עם אדם מסוים אחרת היא לא תוכל להפסיק לחשוב ולהעצים את מה שקרה ביניהם וזה לא משנה בכלל אם אותו אדם רואה את העניין כסגור או לא. כל עוד שני לא דיברה איתו על זה ווידאה שהיא יודעת איך הוא מרגיש, ואיך היא מרגישה ואיך היא מרגישה על איך שהוא מרגיש, העניין לא סגור מבחינתה והיא לא יכולה להתקדם הלאה.
זו גם הסיבה שבגללה היא כל כך רגישה בנוגע לדיבורים מאחורי הגב. מבחינתה אלו נושאים לא סגורים שאותו אדם שדיבר עליה מרגיש כלפיה ושמשום מה הוא לא חש את הצורך לסגור מולה והיא לא מסוגלת להבין שאנשים מעדיפים לפעמים להתעלם מאשר להתמודד עם משהו בכוח. עצם זה שיש למישהו משהו לא סגור מולה, מבחינתה, זה סוג של פגיעה והנה התחלנו עוד מעגל שאותו שני לא יכולה לשחרר.
בעיה אפילו יותר גדולה בכל הנוגע לריכולים, היא ששני חושבת שכולם בסופו של דבר מרגישים כמוה ולכן היא מרשה לעצמה ללכת ו"להלשין" בכל פעם שהיא שומעת מישהו מדבר על מישהו אחר. מבחינתה היא עוזרת לטהר את הבית מנושאים לא סגורים. מבחינת אחרית היא מתערבת בעניינים לא שלה.
לא משחררת, לא פייבוריטית
בזויי רשת
אני חושב שכתבתי איזה משפט על השיחה של אביחי ודן באחד הפוסטים הקודמים. אביחי יצא שם מאוד מתנשא ודן יצא שם כמו כלבלב שמסכים ומחזק את הדמות הדומיננטית התורנית שמסביבו. אבל אין לי שום טענה לאביחי על הצורה שבה הוא התנסח, הוא יודע שהוא שחצן והוא מודע מאוד למה שהוא אמר ולאיך שזה בוודאי נשמע לצופים. אני גם חושב שכזה הוא – שוביניסט וזה טוב שעכשיו מעיין יודעת את זה ומבינה לאיזה סוג של מערכת יחסים היא נכנסת. אני מאוד אהבתי את ההחלטה שלו כן לשדר את הקטע ובמיוחד את הסיבה "היא הייתה יוצאת החוצה ורואה את זה, אני מעדיף שהיא תראה את זה עכשיו". זה אומר שהוא רואה את הקשר עם מעיין כקשר ארוך טווח גם מעבר לתקופת האח הגדול וזה יפה (או שהוא ממש יודע לשחק למצלמה וזה מה שהוא רצה שיעבור ואז כבוד על משחק נהדר).
יש לי טענות כלפי אורנה ותאלין שניסו להקטין את המשמעות של הדברים. משפטים כמו "זו סתם שיחה" ו "הוא לא התכוון לזה ככה" ו "זה לא שוביניזם, משדרים קטע אחד…" הם משפטים רעים משני הכיוונים. הן גם ניסו לגרום למעיין להישאר בקשר שאולי לא מתאים לה (זה שהיא בחרה אח"כ להישאר בו זו בחירה שלה אבל היא צריכה להבין את המשמעויות ולא לזלזל בהן) ובה במידה הן זלזלו באביחי כאילו הוא זורק לאוויר דברים שהוא לא מתכוון אליהם או שכל הדברים שאביחי אומר ולא תואמים את סולם הערכים הסטנדרטי שלהן הם סתם שטויות. דווקא שתי אלה היו לטעמי הכי פוגעניות בכל חלק הזה של הפרק. מאורנה לא ציפיתי למשהו אחר אבל מתאלין דווקא כן. קצת התאכזבתי.
בקטנה
- באמת הפקה? באמת? להבטיח לנו פרטים על יום שלישי בסוף הפרק ואז לא לקיים? ממה אתם חוששים שלא נישאר עד הסוף? עד כדי כך אתם לא מעריכים את ההתמכרות שלנו לסם שלכם?
- מה שכן, הפקה, אני חייב לכן שאפו על פרק מרגש במיוחד. הרגשתי כווצוץ בלב כשתאלין פנתה לאבא שלה בשיר, אבל מה שבאמת פתח את הברזים (שתי דמעות… זה המון אצלי) היה לראות את מעיין עם "משקפי אביחי". ולראות את אביחי, בפעם הראשונה אני חושב, באמת שמח ומרוגש.
- לשמוע את אורנה טוענת בפני שני שאין לה כלום עם דן היה כמו לשמוע מחדש את ההשבעה של טראמפ – לא האמנתי לאף מילה אבל אין לי מה לעשות בעניין.
- לשמוע את שם בוכה זה מציק כמעט כמו לשמוע אותו מתווכח. אולי קצת… ממש קצת פחות רועש.
- ידעתי מה האח הגדול הולך לעשות לאורנה עם שיחת הטלפון ועם כוכב ושמוליק, ועדיין הופתעתי מכמה שזה עצבן אותי. וזה לא משנה בכלל שאני לא ממש מחבב את אורנה ושאני אשמח שהיא תצא מהבית ותראה את הילדים שלה כבר.
סתם חברים טובים?
שווה ציטוט
- "נשארנו פה עם מלא רעש וצביעות"
שם כנראה כן רואה איך הוא ועדן יוצאים על המסך - "אני חשבתי שאת תחת ואני ציצי?"
שני מחלקת לה ולעדן שמות חיבה - "אין פה חברים!!"
מעיין מבהירה לכל העולם שהיא ואביחי זה סתם סטוץ - "אני לא פאקינג מופע סטנדאפ של אף אחד"
שני לא מבינה מה התפקיד של המתמודדים באח הגדול - "אנחנו כרגע – אחים". "אז בא לך לעשות גילוי עריות"
אנדל לא עוצר באדום
ולסיום סיומת
יש לנו מועמדים לא סופיים להדחה – אורנה, שם, שני ואביחי. אביחי לא לוקח את ההעמדה שלו להדחה בקלות ומתלונן עליה כמעט כמו שכוכב התלוננה אז כשאורנה העמידה אותה. בינתיים הוא הספיק לדבר על הנכות שלו כבר כמה פעמים, להאשים את אנדל על זה שהוא שם אותו להדחה וזה רק בכמה שעות שאחרי השידור שראיתי. דווקא ציפיתי ממנו שייקח את זה יותר בקלות.
וגם – ביום שלישי יקרה משהו שלא קרה אף פעם. תגללו לסוף הפוסט בשביל לגלות מה… אה אנחנו כבר בסוף הפוסט? אז לא משנה, אולי בפוסט הבא.
עדכון: שני נצחה במשחקי האח והעמידה במקומה את חמימו להדחה.
תגיות:אביחי אוחנה, אורנה דנינו, אנדל קבדה, דן רושנסקי, האח הגדול, האח הגדול 8, חיים שועי, מעיין אשכנזי, עדן סבן, שם ברדוגו, שני גולדשטיין, תאלין אבו חנאתחת קטגוריות:האח הגדול, האח הגדול 8