"למה לא כתבת על התכנית האחרונה" צעקה עלי שני גולדשטיין. "אני חולה!!" התגוננתי "אני קודח מחום במיטה ולא היה לי את הכוח לצאת בשביל לראות את הפרק, על אחת כמה וכמה לכתוב עליו". "אבל יש לך מחויבות" היא המשיכה וצרחה. "נראה לך שאני יכול לכתוב משהו קוהרנטי במצב שלי" בכיתי "תראי באיזה מצב רע אני, אני הוזה שאני צריך להתגונן בפני מישהי שתקועה בוילה בנווה אילן". "אז אל תכתוב" היא הגיבה "אבל לפחות תגיד את זה בפנים!!". יאללה כותבים על שני הפרקים שהיו במכה.
הספד לתאלין
תאלין הייתה דיירת מיוחדת. היא הייתה מיוחדת בכל שהיא הצליחה להסתדר עם כולם בבית אבל גם לא נעלמה לגמרי ברקע כמו שקורה לרוב אלו שלא לוקחים צד באופן מופגן. אפשר היה לראות את זה בסרטון הסיום שלה שהיה, לטעמי, אחד מהטובים שיצא לנו לראות העונה בפרט ובכל העונות בכלל. סרטון מלא בקטעים מעניינים, מרגשים, מצחיקים ונהדרים שכולם (או כמעט כולם) באמת שודרו ואף אחד מהם לא כלל ריב או עצבים על דייר בית אחר.
אני חושב שמבין כל הטראנסים שנכנסו לבית האח, תאלין עשתה את השירות הכי טוב לקהילה כי בניגוד לאחרים היא לא היתה מופנמת. גם סתיו ועקנין וגם מייקל אלרוי היו אחלה אנשים, אבל הם היו שקטים, נחבאים אל הכלים ולא ממש הצליחו לעבור מסך או לייצר עניין מעבר לטייפקאסט שבגינו הם נבחרו. תאלין לעומת זאת הייתה הרבה יותר מוחצנת ולכן גם הרבה יותר פתוחה לשתף את כולנו בסיפור המרגש שלה. אני יודע שאני מאוד נהניתי לראות אותה על המסך גם ברגעים הכיפיים וגם ברגעים הכואבים יותר.
להתראות תאלין, אני מקווה שעכשיו כשאת בחוץ את תמצאי את הדרך לחדש את הקשר עם המשפחה שלך, ואביך בפרט.
לא עקבית, רגשנית.
על עקביות ובריאות
התגובה העיקרית שקיבלתי על מה שכתבתי בפוסט הקודם בנוגע לדת ואמונה, היא שהבעיה עם אורנה היא לא בזה שהיא מגדירה את עצמה "דתייה" אלא בזה שהיא מציבה לעצמה מגבלות וערכים שהיא בעצמה לא עומדת בהם. וזה נכון. אחד הדברים שאני פחות אוהב באורנה הוא שהיא לא עקבית בנוגע למה שהיא מרשה לעצמה ולאחרים ומה שלא.
אבל מצד שני, מי מאיתנו עקבי 100% מהזמן? אני יודע שאני לא. יום אחד אני אוכל בריא כי ברור לי שזה מה שצריך לעשות וזה נכון ויום אחר אני טוחן שוקולד ובמבה כי אני בדיכאון קל ודברים שלא בריאים לגוף שלי דווקא מרפאים לי את הנשמה. ואני מניח שגם אצל אורנה זה ככה. מגע זה דבר מנחם, ומערכת יחסית זה דבר מרגיע ובעולם של האח הגדול שבו הרגשות משתוללים מנקודת קיצון אחת לשנייה ואי אפשר לדעת מה הולך לקרות מחר, זה רק נורמלי שאנשים יעקמו קצת יותר את הקווים המנחים שלהם בשביל להרגיש טיפה יותר טוב.
אז כן, היא שומרת נגיעה, וכן, היא בטח אוכלת עצמה מבפנים על כל הנגיעות האסורות האלה ועל השיטות הטיפשיות של לעקוף את זה שאסור לה לשכב עם דן באותה מיטה לבד. אבל התמורה הרגשית של כל אותן "עבירות" היא עצומה וכנראה שהיא יותר ממספיקה בשביל שאורנה תמשיך ותבצע אותן.
בקטנה
- עברנו, לטענת ארז וקורין, חצי עונה. ובינתיים הודחו 5 מתמודדים בלבד ונותרו 9. מאחר והיו שבועיים של הדחה לא אמיתית +גלגל הצלה, אז זה אומר שהיו 7 ימי הדחה (זה מתאים גם כשבודקים את זה קלנדרית).
בהנחה ובחצי העונה הבאה יהיה אותו מספר של ימי הדחה (7), ובהנחה ותהיינה העונה לפחות הדחה כפולה אחת, אז צריך שיהיו 8 אנשים להדיח. אנחנו צריכים גם שישארו 5 לגמר מה שאומר שאנחנו צריכים שיהיה בבית 13 אנשים בשביל שזה יסתדר.
אם המתמטיקה שלי נכונה, אז כשיגיע הזמן של הדיירים החדשים, ייכנסו ארבעה. - האח הגדול לקח את התוכן השיווקי לדרגת אומנות – פרסום סמוי גלוי. להטיל על הדיירים להכין פרסומות למוצרים אמיתיים עם בובות כחלק מהתוכן האמיתי של התוכנית אבל באופן לחלוטין לא סמוי… אני תוהה איך הרשות השנייה תתמודד עם זה. נזיפה? קנס? אדוויל?
- מה שכן, ע"פ מה שראינו מישיבות הקריאייטיב, לקבוצה של שני שם ודן באמת הגיע לזכות. הם היחידים שחשבו על קריאייטיב סביר ומנומק. שני "משרדי הפרסום" האחרים פחות או יותר עשו שטויות. עם זאת אני בספק שבגלל זה נופר וליהיא בחרו בהם. סביר להניח שהן בחרו בהם כי הן אוהבות את "שניקי".
- ה"תובנה" שאורנה הגיע אליה בחדר האח הגדול שהיא פגעה בשני, נראתה לי יותר כמו תובנה בסגנון – "כולם בחוץ אוהבים את שני (גם תהילה שחזרה וגם ליהיא ונופר). מסקנה צריך להשלים עם שני. אבל איך אני אעשה את זה בצורה שלא תהיה שקופה מדי? אה! נגיע להארה בחדר של האח הגדול".
הגיע להם לזכות
שווה ציטוט
- "למה שלי נראית פולניה כועסת?"
שני שואלת שאלה רטורית - "שמע ישראל אלוהי, עכשיו אני לבד"
תאלין ממשיכה להתייהד - "אביחי למה אתה כל הזמן מחייך כמו דביל"
מעיין קוראת לילד בשמו - "אני בהלם שהבנתי מה חמימו אומר"
נופר לא מגלה שיש תרגום - "הוא נהג חדש"
חמימו מנסה ללמד את דן איך לנהוג על אורנה. - "קשה לי"
דן רומז שהוא צריך פורקן? - "הייתי בשירותים היום 3 פעמים"
מעיין מגדירה מחדש את המושג TMI - "ירוק מג'נדה"
חמימו…
ולסיום סיומת
בתקווה שאבריא עד הפרק הבא, הולכים להחזיר לפעילות את מלון האח הגדול. לא המשימה הכי מגניבה שהייתה אבל היא הייתה בסדר. אני עדיין קורא להפקה להחזיר את משימת ההתעלמות.
תגיות:אביחי אוחנה, אורנה דנינו, אנדל קבדה, דן רושנסקי, האח הגדול, האח הגדול 8, חיים שועי, מעיין אשכנזי, עדן סבן, שם ברדוגו, שני גולדשטיין, תאלין אבו חנאתחת קטגוריות:האח הגדול, האח הגדול 8