הספד לאורנה וגם, האם אפשר להשוות בין חוסר בחלב סויה לאי הנחת תפילין? למה באמת כולם יצאו מהחדר הלבן? ומה אנחנו זוכרים מכל המודחים של העונה?
מה משותף לאמונה של אורנה באלוהים ולחוסר האמונה של דן? וגם, מה הסיבה היחידה שחמימו הוא לא הדייר האהוב? למה לאביחי קשה להתווכח עם כמה אנשים? והאם אי פעם ראינו את חזי האמיתי?
ממש נאבקתי בשביל לכתוב את הפוסט הזה. לא היה לי חשק. הוויכוחים שהיו הפעם התכנית כבר היו בעבר, האנשים שמעצבנים אותי על המסך כבר הודחו (והיחידה שלא עצבנה אותי והודחה בחרה שלא לחזור), ואפילו עידו רוזנבלום לא הצליח לעורר בי חיוך כמו שעשה בעונה הראשונה.
ההדחה שהייתה צריכה להיות ראשונה סוף סוף מתרחשת, המעצבן הראשי של הבית עובר את הגבול, משולש אהבה ראשון מתחיל להתגבש (אולי... ואולי לא) ומשימת העשירים והעניים לא נגמרת. וגם, מה עושה תהילה בכוכב הבא?
למה לדרוש ממישהי "להצניע" זו בעצם כפיה, למה לדרוש מראש הבית להסביר את החלוקה זו דרישה מיותרת ומי הפייבוריטית של הבלוג (וגם מי האנטי-פייבוריטית). היה מעניין השבוע באח הגדול.
בחורה צבועה מתלוננת על צביעות, בחורה ערכית לא מתלוננת ומודחת, זוגות נוצרים על ימין ועל שמאל וחרם תוך פחות מ 10 ימים. היה מעניין השבוע באח הגדול...
כמו ברוב המשימות של האח הגדול כאשר יש הרבה מתמודדים, חלק מקבלים משימות מעניינות וחלק מקבלים משימות פח. משימות שדורשות ים של עבודה פיזית ומסתכמות בסופו של דבר במספר שניות במשדר המרכזי כי הן פשוט לא מעניינות. אבל בסך הכל הייתה משימה נחמדה, יש מועמדים להדחה, יאללה מתחילים.
מצד אחד בית האח הגדול אמור להיות אסקפיסטי, אבל מצד שני הכניסו לשם אנשים עם דעות פוליטיות. אז איך זה שבפרק של כמעט שעתיים, העלימו כל אזכור לשיחות המעניינות?
יש משהו קסום בהתחלת עונה של האח הגדול. יש לנו שבוע-שבועיים של חסד שבו אנחנו לומדים להכיר אנשים חדשים, מנחשים מי יגיע רחוק, מי יעוף ראשון, ומי הפייבוריט שלנו. בינתיים הנה הרושם הראשוני.