ממש נאבקתי בשביל לכתוב את הפוסט הזה. לא היה לי חשק. הוויכוחים שהיו הפעם התכנית כבר היו בעבר, האנשים שמעצבנים אותי על המסך כבר הודחו (והיחידה שלא עצבנה אותי והודחה בחרה שלא לחזור), ואפילו עידו רוזנבלום לא הצליח לעורר בי חיוך כמו שעשה בעונה הראשונה.
רציתי לכתוב פוסט נורמלי למרות הטמטום שרץ על המסך אבל כל מה שיוצא לי מהמקלדת אלו עצבים. אבל אני מניח שזה בסדר, אם בהפקה שוברים את הפורמט אז גם לי מותר פעם אחת.
מבט עמוק למוחה של שני, האקס-פייבוריטית של הבלוג. וגם, מי יצא נורא יותר בשיחת השוביניזם, אביחי או אורנה?, מה היה הקטע הכי מרגש במשימה החיובית? ומה הקטע עם הצעקות מחוץ לבית?
רגע לפני תום הקרבות, אברהם מרגיש כמו ברכבת הרים, אביב ושלומי מתים כבר להגיע לשלב הלייבים (גם אני!!) ומירי עצובה שהתחזיות שלה לא התגשמו ושהמתמודדים שהיא בחרה (וגם כאלה שלא) טובים יותר משחשבה. יאללה נלחמים.
עוד 6 קרבות ראש בראש מאחורינו וגם מי צודק בנוגע לבחירת השירים, מירי או אביב?
נפרדים מכוכב ושמוליק, בעיקר משמוליק וגם, למה עדן בטוחה שהיא התגלמות הטוב והמושלם בבית האח הגדול, האם ה"רומן" בין דן לאורנה מספיק יכול להיות יותר קיטשי, מה אנדל עשה בעקבות ישיבת התקציב ועוד.
שני ממשיכה לקנא ודן ממשיך לרכל, כוכב ממשיכה להיות כוחנית ודורסנית ועכשיו גם פחדנית ומאיימת, תמיר ורדי מגיע כדי להפחיד ועושה קצת געגוע לימים תמימים יותר ויש גם העמדה להדחה. כל מה שקרה השבוע ויותר בבית האח.
5 קרבות ראש ובראש שמראים שוב עד כמה השלב הזה בתחרות מיותר. לפחות הפעם השופטים (ברוב המקרים) ידעו לבחור נכון.
מה שמבאס בשלב הקרבות הוא שמדיחים הרבה מתמודדים בזמן קצר ולא בהכרח את הגרועים ביותר. אם שני מבצעים מעולים יתמודדו זה מול זה, אחד מהם ילך. ולצערי הרב רוב המנטורים משתמשים לא נכון בכפתור ה save.
הספד לחזי וגם למה כוכב פרי חושבת שהיא עדיין במשימת ארץ עוץ, למה הפייבוריטית של הבלוג מתחילה קצת לעצבן ומה צריך לעשות במקום לשלוח מסוקים או לצעוק מעבר לחומה.